חסר שק דבק בבוקר. מי שהזמין בפעם הקודמת בחופשה. המספר שמור אצלו בטלפון, בלי שם הספק, תחת שיחה מאתמול. עד שמוצאים מישהו שמכיר את המחסן, הצוות כבר איבד שעה. הספק לא נעלם. המספר נעלם.
לכל עבודה יש ספקים קבועים: חומר שחור, אריח, אינסטלציה, חשמל, פינוי, כלי השכרה. הם לא רשימה כללית של כל מי שעבדתם איתו אי פעם. הם האנשים של הדירה הזאת, עם מה שהוזמן ממנה.
מה נשמר על כל ספק
- שם העסק ושם האדם שעונים בטלפון
- טלפון, וטלפון שני אם הראשון הוא נהג
- מה הם מביאים לעבודה הזאת
- איפה פורקים, ואם צריך אישור כניסה לבניין
- תנאי תשלום קצרים: מזומן, שוטף, או רק אחרי חשבונית
לא מעתיקים את כל אנשי הקשר מהטלפון. רק מי שבאמת משרת את הפרויקט. ספק אריח של הרצל לא חייב להיות ספק האריח של ביאליק, אם הגוון הוזמן במקום אחר. כתובת העבודה על הכרטיס מונעת משלוח לדירה הלא נכונה.
כשמזמינים
ההזמנה נכתבת ליד הספק: מה, כמה, לאיזו דירה, ולאיזה יום. הודעה בעל פה לנהג לא נשארת. אם מישהו אחר צריך לרדוף אחרי המשלוח מחר, הוא רואה את המספר ואת מה שהובטח, בלי להתקשר אליכם מהסולם.
חשבונית שהגיעה בלי שם ספק על הפרויקט קשה לקשור. כשהשם כבר שם, שומרים את החשבונית על אותו ספק ועל אותה שורת תקציב. בסוף החודש רואים כמה שילמתם לו, לא רק כמה יצא מהחשבון.
כשאדם עוזב את האתר
עובד שמחזיק את כל המספרים ועוזב לוקח איתו את היכולת להזמין מחר. לכן המספר לא מחכה ליום העזיבה. הוא נכתב ביום ההזמנה הראשונה. אם ספק התחלף באמצע, הישן נשאר ברישום עם הערה לא להזמין, כדי שאף אחד לא יתקשר אליו מההרגל.
פעם בשבוע, בסגירת שישי, בודקים אם חסר מספר למי שאמור להגיע בשבוע הבא. דקה. לא בונים מחדש את כל הרשימה.
הטלפון האישי נוח למי שמחזיק אותו. העבודה צריכה את המספר גם כשהוא לא שם.