הצוות מגיע בשבע. הלקוח בעבודה. המפתח אצל החשמלאי, והחשמלאי באתר אחר עד עשר. שעה של ארבעה אנשים על המדרכה עולה יותר מכל סידור מפתחות. בלי רישום, כולם בטוחים שמישהו אחר פותח.
דירה מאוכלסת או דירה שהלקוח עוד גר בה היא לא אתר פתוח. נכנסים רק מי שצריך להיות שם באותו יום, בשעות שסוכמו. מפתח, קוד, ושם של מי שנמצא בבית יושבים על הפרויקט, לא בראש של אדם אחד.
מה רושמים
- כמה מפתחות יש, ומי מחזיק כל אחד
- קוד או אינטרקום, אם יש, ומתי הוא הוחלף
- באילו שעות מותר להיכנס, ומי מהבית נמצא
- אילו חדרים סגורים לצוות
- למי מתקשרים אם אף אחד לא פותח
אם המפתח עובר מאדם לאדם במהלך השבוע, מעדכנים באותו יום. מפתח שעבר לרצף ולא נרשם הוא מפתח שאי אפשר למצוא ביום שהרצף לא מגיע. בסוף היום המפתח חוזר למי שרשום, לא נשאר בכיס.
דירה שהלקוח גר בה
כותבים מי בבית ומה אסור להזיז. חדר ילדים סגור, ארון שלא פותחים, כלב, שעות שבהן אי אפשר לקדוח. אלה לא נימוס. אלה הסיבה שהלקוח מפסיק את העבודה באמצע שבוע. הצוות קורא את השורות לפני שהוא עולה, לא אחרי תלונה.
לא משאירים דירה פתוחה כשיוצאים להביא חומר. נועלים, גם לעשר דקות. אם אי אפשר לנעול כי המפתח לא אצלכם, לא יוצאים עד שמישהו נשאר. דירה פתוחה בלי אדם היא בעיה שלכם, גם אם הלקוח אמר תשאירו פתוח.
כשמחליפים מנעול או קוד
קוד חדש נכתב באותו יום למי שנכנס מחר, והקוד הישן נמחק מהרישום. לא משאירים את שניהם. מפתח שאבד נרשם מיד: מי החזיק, מתי ראו אותו לאחרונה, והאם צריך להחליף צילינדר לפני שממשיכים. מחכים עם ההחלפה רק אם הלקוח אישר בכתב שהמפתח נמצא.
ביום המסירה המפתחות חוזרים ללקוח, והרישום נסגר: כמה נמסרו, כמה הוחלפו, ואין אצל הצוות עותק. עותק שנשאר אצל קבלן משנה אחרי המסירה הוא מפתח שלא שלכם יותר, וצריך לומר את זה לפני שיוצאים.
יום שלא נפתח בזמן הוא יום שמשלמים עליו בלי עבודה. הרישום הקצר הוא מה שפותח את הדלת.