המשאית עוצרת ליד הבניין. 40 ארגזי אריח, הנהג רוצה חתימה, בשתי דירות באותו בניין מחכים לחומר, ועל המדרכה רואים שניים סדוקים. בתעודת המשלוח כתוב 42. אם חותמים "התקבל במלואו" ועולים לאתר, מחר אין עם מי לדבר על מה שחסר.
קבלת חומרים באתר היא לא עצירה מעצבנת באמצע היום. היא הדקה שבה הכמות, הגוון והפרויקט עוד אפשר לתפוס. אחרי שהנהג נסע, הוויכוח עובר לטלפון, ושם כמעט תמיד מפסידים.
מה רושמים לפני שהוא נוסע
- שם החומר, הגוון אם יש, והכמות שספרתם
- לאיזה פרויקט או דירה זה ירד
- שם הספק, ומספר תעודת המשלוח
- תמונה של הערימה ושל התעודה, כולל מה ששבור
- ההפרש: מה הוזמן, מה כתוב בתעודה, ומה באמת ירד
בדוגמה: הוזמנו 40, בתעודה 42, בספירה 38 שלמים ושניים סדוקים. כותבים את זה על התעודה או בתמונה שלה עם הספירה שלכם, ומודיעים לספק באותו יום. חתימה על "התקבל במלואו" סוגרת את החלק הקל. מה שנשאר זה ויכוח על זיכרון.
שני אתרים, אותה משאית
כשיש יותר מעבודה אחת פתוחה, חומר של הרצל שנכנס לדירה בביאליק הורס גם את התקציב וגם את הלקוח. בתמונה של הערימה צריך להופיע שם המקום, או פתק עם כתובת על הארגז. "אריח אפור" בלי דירה לא מספיק כשיש שני גוונים קרובים בשני פרויקטים.
אם חלק מהמשלוח שייך לעבודה אחרת, מפצלים ברישום באותו רגע. לא "נפריד אחר כך במשרד". אחר כך הארגזים כבר נפתחו.
כשהחשבונית מגיעה
משווים שלושה דברים: מה הוזמן, מה ירד בשער, ומה כתוב בחשבונית. כמות בחשבונית גבוהה ממה שירד מהמשאית לא "בערך בסדר". מחיר לארגז גבוה ממה שסוכם בהצעה של הספק צריך בדיקה לפני אישור, לא אחרי שהועבר הכסף.
חומר שבור שנרשם בשער יושב מול שורת הזיכוי. בלי הרישום, הספק שולח חשבונית על 42 ואתם זוכרים "שהיו שם כמה שבורים". זה לא מספר שאפשר להתווכח איתו.
מי מקבל את החומר
עובד אחד אחראי לקבלה באותו יום. לא "מי שפנוי". כשכולם פנויים, אף אחד לא סופר. האחראי יודע מה הוזמן, עוצר את הנהג עד הספירה, וכותב את ההפרש לפני החתימה. זה לוקח כמה דקות. חיפוש אחרי עשרה ארגזים למחרת לוקח שעה, ולפעמים את היום של הצוות.
כשהצוות מגיע ואין עם מה לעבוד
הגרסה היקרה של "ההזמנה כאילו הגיעה" היא צוות ריצוף שעולה לדירה והגוון לא נכון, או שחסר שליש מהכמות. משלמים על יום קצר, מזיזים אותם לאתר אחר אם יש, ומפסידים את התור. רישום מהשער של אתמול היה מראה את זה לפני שהם יצאו לדרך.
לכן סוגרים את הקבלה באותו יום, לא כשמגיעה החשבונית בסוף החודש. החשבונית בודקת את הרישום. היא לא מחליפה אותו.
הרישום נשאר עם העבודה: כמות, ספק, תעודה, ומה שחסר. כשהחשבונית מגיעה יש מול מה לבדוק, והצוות לא עומד למחרת מול ערימה שלא שייכת לדירה הזאת.